#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עשו לו יסורים או תלו אותו עד שמכר וראו העדים שהאנס נתן לו כסף של השווי של מה שלקח ממנו ולא שמעו מהמוכר שאומר רוצה אני וגם לא ראו שהמוכר מנה את הכסף שנתנו לו, האם קנאו?: 1]בקרקע?  2]במטלטלים?  ומה הטעם?	"1.2.קנה משום שאגב אנסיה גמר ומקני.[סמ""ע סק""ב]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתן לו כסף של שווי של אחד מחפציו ולקח ממנו את החפץ ולא שמעו מהמוכר שאומר רוצה אני, האם קנאו? ומה הטעם?: 1]לדעת הסמ""ע?   2]לדעת הנתיה""מ? ומה הסברא לחלק בין כשאנסוהו ע""י יסורים לכשחוטף חפץ ומניח כסף?"	"1.נחלקו הראשונים ולדעת השו""ע קנה כי א""צ שיאמר רוצה אני, וכן הוא לדעת הגר""א [-שפירש שהנידון האם צריך שיאמר רוצה אני הוא תלוי במחלוקת האם חמסן הוא דאורייתא או דרבנן וקיי""ל שהוא דרבנן ולכן אצ""ל רוצה אני].            2.לא קנה - כי רק כשאנסוהו למכור שע""י המכירה מרויח המוכר להיפטר מהאונס, יש אומדנא-דמוכח שרוצה למכור ולכן אף אצ""ל רוצה אני, משא""כ כשחוטפים מרשותו חפץ ומניח את תמורתו - שבעל-החפץ לא מרויח כלום מהסכמתו, לא גמר ומקנה אא""כ אמר רוצה אני."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו לו יסורים או תלו אותו עד שמכר ונתן לו כסף של השווי של מה שלקח ממנו, האם קנאו? ומה הטעם?: 1]כשהעדים לא ראו שהכופה שילם כסף למוכר אלא שהמוכר הודה בפני-הכופה שקיבל ממנו? ומה הם הסברות בנידון? ומה ההלכה למעשה? ומה החילוק בזה בין אם עשו קנין על הקרקע בשטר או בחזקה או בשאר קנינים?[נתיה""מ]  2]נתן המוכר שטר לאנס, האם קנאו?  ובאיזה שטר מדובר - בשטר-מקנה או שט""ח?    3]נתן האנס למוכר משכון [בעד דמיו] ויש במשכון שווי של החפץ שאנסו למכור לו, האם קנה? [נתיה""מ בסוף הסימן]"	"1.נחלקו הרמב""ם והראב""ד וכן השו""ע והרמ""א,  שיטת הראב""ד וכך פוסק הרמ""א שלא קנה - כי שמא אף ההודאה היתה מחמת שאנסוהו, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שקנה - כי אם היו כופים אותו להודאה, היה יכול למסור מודעא לפני שמודה,<br>אך כתב הנתיה""מ שאף לדעת השו""ע שמועיל לקנות ע""י הודאה היינו משום שכבר הקנה לכופה וההודאה שהודה לו היא מיותרת וממה שהודה לו אנו יודעים שהקנה לו ולכן כתב שזה שייך רק כשהקנה את הקרקע בקנין וחל על האנס חוב-ממון למוכר, כי אז אנו אומרים שמכיון שההודאה היא מיותרת, ע""כ שהקנה לו, אבל כשלא הקנה לו את הקרקע ולא התחייב לו ממון, אף השו""ע מודה לרמ""א שלא קנה כי אנו אומרים שאף ההודאה שהודה לו היא נעשית מחמת אונס - כי ללא שיודה לו לא יקנה,<br>והנתיה""מ נשאר בספק כשהמוכר אמר לאנס בזמן שתלאו ""לך חזק וקני"" והחזיק האנס שלא בפניו, האם קנה - כיון שא""ל בזמן שתלאו, נאמר שהאמירה היא מחמת אונס ומה שאח""כ החזיק ושתק כיון שהחזיק שלא בפניו.<br>2.הרמ""א מביא בזה מחלוקת הראשונים, והנתיה""מ לומד שנידון זה תלוי במחלוקת הראשונים הנ""ל, שלשיטת הרמב""ם והשו""ע שקנה ע""י הודאה, אף קונה ע""י שטר, אך לדעת הרמ""א שלא מועיל ללא ראיית העדים את נתינת-המעות, ה""ה אף לא מועיל כתיבת שטר ללא ראיית העדים את נתינת המעות, נחלקו הפוסקים, דעת הסמ""ע שמדובר בשט""ח שזקף המוכר לכופה במלוה, דעת הש""ך שמדובר בשטר-מקנה.           3.קנה אף לדעת הרמ""א כיון שנחשב שקיבל כסף.[נתיה""מ ס""ק י""ח]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסר-מודעא לפני 2 עדים שהמכירה שהולך למכור היא באונס והוא מבטל את המכירה, האם המכירה מבוטלת?:        1]כשהעדים לא הכירו שהוא נאנס? ומה הטעם?                      2]כשהעדים יודעים שאנסוהו למכור וגם יודעים שלא פסק האונס אך אינם יודעים שבזמן-המכירה אנסוהו?      3]כשהעדים הכירו באונסו והמאנס החזיק בה כמה שנים?	"1.לא - כי שמא בזמן המכירה הוא צריך כסף והוא בכוונה מוסר מודעא לפני עדים כדי שכשיהיה לו כסף, הוא יוכל לבטל את המכירה.  2.כן.[סמ""ע ונתיה""מ]    3.כן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מסר-מודעא לפני 2 עדים שהמכירה שהולך למכור היא באונס והוא מבטלה והעדים הכירו באונסו, ואח""כ העדים ראו שמוכר את הקרקע וגם הודה בפניהם שקיבל ממנו את הכסף בשווי שלה, האם כיון שמסר מודעא רק על המכירה ולא על ההודאה חייב להחזיר לכופהו את כספו? ומה הטעם?              2]כשמסר מודעא לבטל את המכירה ואת ההודאה, האם צריך לשלם לכופהו את הקרקע ששילם לו?"	"1.כן.      2.לא - כיון שההודאה היתה ג""כ באונס, מעולם לא קיבל מהמאנס כסף."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כתבו בשטר-מודעא על ביטול מקח מחמת אונס שהעדים הכירו באונס שהיה להם ולפי העדויות שב""ד קיבל נוכח לראות שלא היה שם אונס, האם המקח בטל? ומה הטעם?"	לא - כי עשוי שעדים  טועים בזה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]עשו לו יסורים או תלו אותו עד שמכר וראו העדים שהאנס שילם לו חפץ אחר שיש בו את השווי של מה שלקח ממנו ולא שמעו מהמוכר שאומר רוצה אני, האם קנאו? ומה הטעם?[נתיה""מ]   2]מה החילוק בין כששילם בחפץ אחר לבין כשמראש כפהו להחליף עמו חפץ?"	"1.כן - שהרי יכול למכור את החפץ ולקבל תמורתו כסף לכן אנו אומרים שאגב אונסיה גמר ומקני.      2.שרק כשכפהו ושילם לו בחפץ אחר, התשלום הוא מדין קנין-כסף ובקנין כסף גמר ומקנה משא""כ כשכפו להחליף עמו חפץ, זה קנין-חליפין ובזה לא נאמר שגמר ומקנה. [נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גזל שדה ואח""כ נתן הגזלן כסף בשווי של השדה, האם קנאו? והאם יש חילוק בין אם בעל-השדה מרויח שע""י הקנין נפטר מאונסו של הגזלן ללא נפטר? [נתיה""מ]"	"לא, והנתיה""מ מבאר שהוא רק משום שגזלו בעל-כרחו ואח""כ משלם לו כסף, כיון שבעל-השדה לא נפטר משום אונס, אין סיבה שיגמור בדעתו להקנות לו, אבל כשבעל-השדה מרויח שע""י שיגמור בדעתו להקנותו יפטר מאונס שאנסו הגזלן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהאופנים הבאים באיזה אופן לכו""ע לא קנאו? ובאיזה אופן נחלקו הראשונים האם קנאו? ומה הרמ""א פוסק בזה? ומהי סברת החילוק ביניהם?     1]גזל שדה ואח""כ הגזלן נתן לו כסף בשווי של השדה?             2]גזל שדה ובעל-השדה גבר על הגזלן והוציאה מיד הגזלן ואח""כ בא הגזלן ושילם על השדה ולקחה מבעל-השדה?"	"1.לכו""ע קנאו.   2.הסמ""ע מבאר שבזה נחלקו הראשונים והשו""ע והרמ""א לעיל סימן קנ""א והרמ""א פוסק שקנאו - כיון שבזמן שלוקח ממנו עכשיו את השדה משלם לו וגמר ומקנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עושים לו יסורים או תולים אותו עד שימכור ורוצה למסור מודעא לפני עדים שהמכירה היא מחמת אונס:  1]מה הדין כשמסר את המודעא אחרי שמכר או לפני שמכר?  2]מה החילוק כלפי חובת בירור העדים בין מסירת-מודעא כשהמוכר מספר להם מראש שהוא עומד למכור מחמת שהוא אנוס במכירה לבין כשהעדים ביררו וראו שהוא באמת אנוס במכירה? ומה הסברא בזה? והאם צריכים לכתוב בשטר-מודעא שהם ביררו שהמוכר היה אנוס?   3]מסר מודעא כהלכה והאנס החזיק כמה שנים, האם קנה?    4]חתמו העדים שהכירו באונסו ואח""כ העדים מספרים לב""ד את האונס ונראה לב""ד שזה לא אונס, האם נאמנים העדים לספר את האונס או שהם נקראים חוזרים ומגידים? ומה הטעם? [נתיה""מ]"	"1.הזמן שבו צריך למסור את המודעא הוא רק לפני שחותם על שטר מכר - כי ע""י מסירת-המודעא מראש ביטל את המכירה שלא תחול, משא""כ כשמוסר את המודעא אחרי שחתם, אין בכח המודעא לבטל מכירה שכבר חלה.<br>2.במסירת-מודעא של מכירה לא מספיק מה שהמוכר מספר להם מראש שהוא אנוס במכירה שהוא עומד למכור - כי שמא המוכר עכשיו זקוק לכסף ולכן הוא מוכר והוא מתכנן מראש כדי שאח""כ הוא יוכל להחזיר לעצמו את השדה הוא מוסר את המודעא ולכן רק כשהעדים ביררו וראו שהוא באמת אנוס במכירה, מועילה המסירת-מודעא לבטל את המכירה, ולכן שטר של מסירת-מודעא לביטול מכירה שהעדים לא ציינו שהם ביררו שהוא היה אנוס, איננו מודעא.  3.לא ומחזיר לו המוכר ואת דמיו.   4. נאמנים - כי מצוי שעדים טועים במה שהחשיבוהו לאונס."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עושים לו יסורים או תולים אותו עד שימכור ורוצה למסור מודעא לפני עדים שהמכירה היא מחמת אונס: 1]והעדים ידעו שהוא היה אנוס לפני המכירה ולא יודעים שבזמן המכירה הוא היה אנוס אך גם לא ידוע להם שנפסק האונס, האם יכולים לכתוב בשטר-המכירה שהם מכירים שהמוכר אנוס?   2]חתם על שטר-מכירה ואף הודה לקונה שקיבל ממנו כסף ולפני המכירה וההודאה מסר-מודעא ששתיהם - המכירה וההודאה נעשים באונס, האם כיון שהמכירה בטלה צריך להחזיר לקונה את דמיו?  ומה הטעם? [נתיה""מ]   3]חתם על שטר-מכירה ואף הודה לקונה שקיבל ממנו כסף ולפני שמכר והודה מסר-מודעא על המכירה שנעשית באונס אך לא מסר-מודעא על ההודאה שנעשתה באונס, האם כיון שהמכירה בטלה צריך להחזיר לקונה את דמיו?  ומה הטעם?"	"1.כן.[סמ""ע ונתיה""מ]                      2.לא -שהרי גם ההודאה היתה באונס ומעולם המוכר לא קיבל לידיו כסף מיד האונס.                  3.כן - כיון שהמכירה בטלה והיתה הודאה שקיבל כסף, עליו להחזיר לאונס את הכסף שקיבל ממנו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשו לו יסורים או תלו אותו עד שנתן לו מתנה:: 1]מה הדין כשהכפייה היתה כדי שיתן מתנה? ומה הטעם?<br>2]כשניתנה המתנה ביוזמתו של הנותן וכדי שלא ימשיך לייסרו, האם קנאה? ומה הטעם? [נתיה""מ]                   3]כשביוזמתו של הנותן וכדי שלא ימשיך לייסרו כתב לאנס שט""ח שמתחייב לו כסף, האם קנאה? ומה הטעם?"	"1.לא קנה כי רק באופן שהמוכר לא מפסיד כלום אגב אונסיה גמר ומקנה משא""כ כשלא משלם, לא גמר ומקנה.                                2.הוא תלוי בב' תירוצי הב""י מה החילוק ממה שמצינו בנותן קרקע לסיקריקון שקנאה הגזלן, שתירוץ א' וכן הסיק התורת-חיים [הובא בנתיה""מ] וכן סתם הגרעק""א להלן ריש סימן רמ""ב, שהסיקריקון בא לרצוח ובעל-השדה הציע לו שדה כדי שיעזבנו ולכן קנאה, משא""כ כשהכפיה היא על הנתינת-המתנה לא קנאה, אבל לתירוץ שכתב הב""י שמחמת שהמלכות מחזקת את ידי הסיקריקון מקנה לו, לא קנה, והחזו""א חולק וטוען שבראשונים נראה שרק כשהמלכות מגבה את האנס גמר ומקנה.                 3.אף לתירוץ הב""י שכשנתן ביוזמתו לא קנה כי לא גמר ומקנה כיון שעדיין לא נתן לו כסף."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עושים לו יסורים או תולים אותו עד שיתן מתנה ורוצה למסור מודעא לפני עדים שהמתנה היא מחמת אונס: 1]האם העדים יכולים לסמוך על הנותן במה שהוא מספר להם מראש שהוא עומד לתת מחמת שהוא אנוס? ומה הסברא בזה?    2]מסר מודעא שהמתנה ניתנת באונס ואח""כ התברר שלא היה אנוס, האם חלה המתנה? ומה הם הסברות?                   3]מה הדין כשמסר את המודעא אחרי שנתן או לפני שנתן? ומה הטעם שאף כשמסר את המודעא אחרי שנתן לא חלה המתנה?"	"1.כן -  כי מסתמא הוא אנוס - שאם הוא לא אנוס, מדוע הוא נותן ומוסר מודעא על המתנה הרי יותר פשוט לא לתת, ועל כרחך שהוא אנוס.        2.נחלקו הראשונים, שיטת הרשב""ם והרמב""ן שקנה - כי הנותן לא ביטלה אלא מחמת שהוא אנוס והרי הוא לא היה אנוס, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שלא קנה כי גילה דעתו שאינו רוצה להקנות לו.<br>3.המודעא לא מועילה כשהיא נמסרת אחרי, אך אע""פ שלא חל שום דבר ע""י המודעא, מ""מ במתנה לא קנה כשהיא היתה באונס כי תליוה ויהיב לא קנה, ולכן כשיוכל להביא עדים שנתן באונס, לא קנאה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רוצה למסור-מודעא שהמכירה שעומד למכור היא מחמת שעשו לו יסורים, האם יכול למסור את המודעא רק לפני העדים שמוכר בפניהם או אפילו לפני עדים אחרים? ואם אפשר, מדוע בגמ' איירי כשמוסר את המודעא בפני עדי-המכירה?	"אף לפני עדים אחרים, ולרבותא נקט שיכול למסור אף בפני עדי-המכירה - שאע""פ שאין העדים יכולים לחזור ולהגיד נגד חתימתם בשטר שמודעא היו דברינו, כיון שחתמו בשטר-מודעא, נאמנים לבטל את המכירה.[סמ""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים ט וי		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יש לפנינו שטר-מודעא לביטול-מכירה ולא נכתב בו תאריך ויש לנו ספק האם הוא נחתם לפני המכירה או אחריה והעדים לא לפנינו, מה דינו? ומה הם ג' הטעמים שכתבו הפוסקים? ומה הם ב' הנפק""מ מתוך ג'? מה הדין במסירת-מודעא בעל-פה? ומה הדין במודעא על מתנה?"	"כשר:<br>א]לדעת הרמ""א הטעם [כמש""כ השיבת-ציון המובא בפ""ת] משום שסומכים על המוכר שעשאה בהכשר.<br>ב]הלבוש והסמ""ע כתבו משום שמעמידים את העדים על חזקתם שלפני שהם חתמו על המודעא, הם ביררו שעדיין לא מכר - כדי שהמודעא תהיה בכשרות.<br>ג]הב""ח והמהרי""ט כתבו שיש לנו ספק השקול מתי נמסרה המודעא, ואעפ""כ אנו מתייחסים למודעא שהיא כשרה משום חזקת-ממון של המוכר לענין שלא יוכלו להוציא מהמוכר את הקרקע או המטלטלים, ומוסיף המהרי""ט שהוא חולק על הלבוש והסמ""ע וסובר שלא מטל על העדים לברר האם כבר מכר אלא להעיד את האונס שהם ראו ואח""כב""ד יברר האם המודעא נמסרה לפני או אחרי המכירה.<br>והנפק""מ: א]כשמסר את המודעא לפני העדים בעל-פה בלי לכתוב אותה בשטר - שלא שייכת סברת הלבוש והסמ""ע שיש חזקת-כשרות של העדים, אך שייכות סברת הרמ""א וסברת הב""ח והמהרי""ט.<br>ב]כשמסירת-המודעא לא היתה על מכירה אלא על מתנה, שרק במכירה י""ל את סברת הלבוש והסמ""ע משום שמוטל על העדים לראות את אונסו, בכלל הבירור שמוטל על העדים הוא גם האם עדיין לא מכר, אבל במתנה של""צ להכיר את אונסו אלא מספיק גילוי-דעת בלבד, י""ל של""צ העדים לברר האם עדיין לא מכר, אך סברות הרמ""א הב""ח והמהרי""ט שייכות אף במתנה.<br>ג]הקצוה""ח כתב שבפשרה שדינה כמכר, ל""ש סברת הלבוש והסמ""ע, אך שאר הסברות שייכות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים ט וי		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסר-מודעא לפני עדים לבטל מכירה שנעשית מחמת אונסו, האם כיון שהמכירה מבוטלת, צריך המוכר להשיב לאנס את כספו:1]כשהעדים לא ראו שהאנס נותן כסף למוכר אלא שהודה בפני האנס שקיבל ממנו כסף?   2]כשראו שהאנס נותן כסף למוכר?  3]מה החילוק ביניהם?	1.לא.                  2.כן.                    3.שכשרק ראו שהמוכר הודה בפני האנס, אנו אומרים שמעולם האנס לא שילם למוכר אלא שגם אנסו על ההודאה, אבל כשראו שהאנס שילם למוכר, כיון שהמכירה מבוטלת על המוכר להשיב לאנס את כספו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים ט וי		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסר-מודעא לביטול מכירה מחמת אונס ובזמן המכירה ביטל את מסירת-המודעא, האם חלה המכירה? ומה למעשה?	"נחלקו הראשונים, שיטת רב האי והרמ""ה שלא חלה - כי אנו אומרים שחוץ ממה שאנסו למכור אף אנסוהו לבטל את מסירת-המודעא, שיטת הרא""ש וכך פוסק השו""ע שחלה המכירה - כי אנו אומרים שאגב אונסיה וזוזיה גמר להקנות ולבטל את המודעא,                         ובב""י כתב שכן היא ג""כ שיטת הרי""ף והרמב""ם, והסמ""ע חולק וס""ל בדעת הרי""ף והרמב""ם שס""ל כשיטת רב האי הנ""ל."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מסר-מודעא לפני עדים לביטול-מכירה מחמת אונס ובזמן מסירת-המודעא אף ביטל את ביטול-המודעא אך אח""כ בזמן המכירה ביטל את מסירת-המודעא ואת ביטול הביטול, האם חלה המכירה?  ומה ההלכה למעשה?"	"נחלקו הראשונים, שיטת הרא""ש וכך פוסק הרמ""א שחלה המכירה - כי אנו אומרים שבסוף גמר בדעתו להתרצות למכור לו ולבטל את המודעא ואת ביטול ביטולה - אגב אונסיה וזוזי, שיטת רב האי והרמב""ם וכך פוסק השו""ע שאפילו אם עשה קנין לבטל את כל ביטולי המודעא, המודעא קיימת בכל תוקפה כי הכל נעשה מחמת אונס."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מסר מודעא שמבטל את מכירת-הקרקע שעומד למכור כי היא נעשית מחמת אונס וביטל את הביטול-מודעא שיעשה אח""כ ואח""כ קנה קרקע וכתב בשטר          1]ש:""מבטל את המודעא שיוצא מהמודעא עד עולם""?  האם חלה המכירה?        2]ש:""מבטל את כל המודעות עד עולם""?   האם חלה המכירה?                    3]מה החילוק ביניהם?"	"1.תלוי במחלוקת השו""ע והרמ""א, לדעת השו""ע לא חלה המכירה  - כי לא מועיל לבטל את ביטול המודעא, ולדעת הרמ""א שמועיל חלה המכירה, וכתב הרמ""א שכך נהגו לכתוב בשטר, ומשום שפסק כהרא""ש שמועיל לבטל את בטול המודעא.<br>2.לא.                       3.שהרי במקרה הב' לא ביטל את ביטול-המודעא, ולכן אע""פ שביטול המודעא קיים, מ""מ כיון שלא ביטל את ביטול ביטולה,  ביטול המודעא שעשה בזמן המכירה מבוטל ושפיר חלה המכירה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מסר-מודעא לביטול-מכירה מחמת אונס ואף ביטל את ביטול-המודעא ובזמן המכירה אמר: ""הריני פוסל את כל העדים שיעידו שמסרתי מודעא על המכירה הזו"": 1]האם חלה המכירה?  2] האם גם לדעת השו""ע שלא מועיל לבטל את ביטול-המודעא מועיל לפסול את העדים?  3]מה הדין כשבזמן מסירת-המודעא ביטל את פיסול-העדים ע""י שאמר שאם אח""כ יפסול את העדים הוא מודיע שהכל נעשה מחמת-אונס?"	"1.כן.  2.כן.[סמ""ע]   3.מועילה פיסול-העדים ולא חלה המכירה.[ר""ן והו""ד בב""י]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מסר-מודעא לביטול-מכירה מחמת אונס ואח""כ עדים מעידים שהם ראו שבזמן המכירה הסתלק אונסו או ששמעו שהודה המוכר לא בפני האנס שלא מסר-מודעא, האם חלה המכירה?"	כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מסר-מודעא לביטול-מתנה ואף ביטל את ביטול-המודעא ובזמן נתינת-המתנה ביטל את מסירת-המודעא ואת ביטול הביטול: 1]לדעת הרמ""א מה החילוק בין אם העדים הכירו באונסו לבין כשלא הכירו באונסו?  2] מה הדין לדעת השו""ע?   3]מה הדין כשלא הכירו באונסו לשיטת הרשב""ם והרמב""ן שיש לנו אומדנא שנתן מחמת אונס?"	"1.כשהעדים הכירו באונסו, לא זכה במתנה כי אף לדעת הרמ""א שמועיל לבטל את ביטול-הביטול-מודעא, כיון שהכירו העדים את אונסו לא חלה המתנה, משא""כ כשהעדים לא הכירו באונסו אע""פ שגילה את דעתו שנותן את המתנה מחמת אונס, חלה המתנה כי ס""ל לרמ""א שמועיל לבטל את המודעא ואת ביטולי ביטולה.    2.לעולם לא חלה המתנה - כי ס""ל שלא מועיל לבטל את ביטולי המודעא.   3.נחלקו הפוסקים, לדעת הקצוה""ח לא חלה המתנה כיון שיש לנו אומדנא שנתן מחמת אונס, הנתיה""מ חולק וטוען"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסר-מודעא לפני ב' עדים כשרים שאונסים אותו להודות לחברו  שכבר לפני זמן הוא חייב לו חוב מסויים [-כאשר הוא לא חייב לו כלום] או להתחייב בחיוב חדש והוא מבטל את ההתחייבות או את ההודאה, האם חלה ההתחייבות?	לא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מסר-מודעא בפני עדים שמוכר מחמת אחד מהאופנים הבאים,  האם חלה המכירה? ומה הטעם?: <br>1]שהוא דחוק לכסף?    2]שאנסוהו לשלם כסף ואין לו כסף ומחמת זה מוכר את חפציו?         3]שמייסרים אותו עד שימכור?	1.כן - כי אין זה נקרא אונס.  2 כן- כי זה לא נחשב לאונס שבא מחמת האנס אלא מחמתו.    3. כן -שהרי אגב אונסיה וזוזי גמר ומקנה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ייסרו אותו עד שיקנה וישלם למוכר את השווי של החפץ: 1]האם קנה? ולדעת הנתיה""מ מה ההלכה למעשה?   2]האם האנס יכול לחזור בו?"	"1.נחלקו הראשונים, שיטת הרשב""א [בקידושין ב' ע""ב] שקנה - כי אגב אונסיה וזוזי גמר וקנה, והבית שמואל והחלקת-מחוקק מוכיחים  שכן היא ג""כ שיטת הרמב""ם, שיטת בעל-העיטור וכך פוסק הרמ""א שלא קנה - וכתב הנתיה""מ שאע""פ שבאעה""ז מובא פוסקים שס""ל שקנה, לא קיי""ל כוותייהו אלא כלפי קידושין מחמת חומרא-דקידושין.                                   2.לא [נתיה""מ]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]בכל קנייה רגילה - איך חל הקנין ע""י שהמוכר קונה מהקונה את הכסף או ע""י התחייבותו של הקונה לשלם למוכר כסף?    2]אנס אמר לנאנס ""מכור לי תמורת חפץ זה"", האם קנה? ומה הטעם?"	"1.ע""י התחייבות של הקונה לשלם.    2.לא - כי אין זה קנין כסף אלא חליפין."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום שכותבים שטר שלא קונה קרקע ללא כתיבת השטר עשו לו יסורים או תלו אותו עד שמכר את ביתו והקונה - הכופה נתן כסף של השווי של מה שלקח ממנו אך לא כתב שטר, האם קנאו? ומה הטעם?	"השער-המשפט מסתפק בזה ודעתו נוטה שקונה שהרי כמו שבמקום שהקונה פירש שיקנה בכסף קונה בכסף, ה""ה כאן אע""פ שבסתמא אנו אומרים שהקונה לא סמכא-דעתיה עד שיכתוב לו שטר, כאן שהקונה אונסו שימכור לו ודאי סמכא-דעתיה וקנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב	הטעם שלא קונה אלא בשטר הוא מחמת שלקונה חסר בסמיכות-דעת וכאן הקונה כופהו למכירה כזו ללא שטר ורוצה בצורה הזו לקנות	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מלוה מכר את שדהו ללוה וכוונתו היתה כדי שיהיה ללוה שדה שיוכל לגבות ממנו את חובו ומסר-מודעא לפני ב' עדים שמוכר ללוה עבור זה אך לא אמר כן ללוה והלוה פרע מכספו את חובו, האם המלוה יכול להחזיר ללוה את כספו ולהוציא את שדהו מהלוה ע""י עדי מסירת המודעא?"	"הש""ך מסתפק בזה - כי שמא אפשר להשתמש במסירת-מודעא רק כדי למנוע הפסד אך כאן שהלוה פרע את חובו משלם, א""י לבטל את המכירה ע""י המודעא, אבל הגרעק""א מביא רמב""ן בכתובות שיכול לבטל את המכירה ע""י המסירת-המודעא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יהודי לוה מגוי בריבית והמלוה-הגוי מכר ליהודי את השט""ח, האם מותר ליהודי הקונה את השט""ח לגבות מהלוה את הריבית באופנים הבאים:   1]כשבזמן-ההלואה הגוי סיכם עם הלוה שישלם ריבית?   2]כשבזמן-ההלואה לא סיכם עמו שישלם ריבית והגיע זמן הפרעון ולא פרע והכריחו הגוי להתחייב לשלם ריבית? ומה הטעם?   3]כשהגוי הכריח את הלוה להתחייב לו ריבית לא מחמת הלואה אלא מחמת טובה שעשה לו? ומה הטעם?"	1.כן.   2 לא - כיון שמעיקרא היהודי לא התחייב ריבית, מה שהגוי הכריחו להתחייב בריבית, זה תליהו ויהיב ולא הוי מתנה.    3.כן - כיון שהתחייב מחמת טובה, זה כמו תליוהו וזבין שהוי מכר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיפים א וב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כפהו למחול לו, האם הוי מחילה? ומה הטעם?	לא - כי זה כמו כפיה לתת לו מתנה שלא גמר להקנות לו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף  ג'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ב' בנ""א היה ביניהם ויכוח שאין יודעים עם מי הדין, וא' הצדדים כפה את חברו לעשות עמו פשרה ועשו קנין לפשרה, מה החילוק בין כשכפוהו גם על הסכום שבו הם התפשרו לבין כשכפוהו לעשות עמו פשרה אך לא קצצו את הסכום שיגבה ממנו?"	"כשכפוהו לעשות עמו פשרה אך לא קצצו את הסכום שיגבה ממנו, הפשרה נחשבת כמו מכירה שחל בה הקנין - ומשום שכל צד תובע יותר וקנין לפשרה הוא קנין לכל צד לוותר על חלק מתביעתו וה""ז כמו מכירה שהמוכר מצידו נותן חפץ והקונה את כספו וכמו שמכירה חלה ע""י כפיה כך פשרה.                   כשכפהו להתפשר עמו גם על הסכום שבו הם התפשרו, כתב הנתיה""מ שלא קנה כי זה כמו שנלמד להלן סעיף ד' כשמשלם חלק מהסכום שזה נחשב לכפיה לתת לו מתנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף  ג'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פשרה דינה כמכירה: 1]האם גם לענין שאומרים בו אגב-אונסיה וזוזי גמר ומקנה או רק לענין שהעדים צריכים להכיר באונסו?   2]האם גם כשהדין ברור עם א' הצדדים וכפהו שכנגדו לעשות עמו פשרה?   3]כשעשו קנין לפשרה אך עדיין לא נתן לו כלום וצריך לתת לו?	"1.נחלקו הפוסקים, שהפוסקים הקשו סתירה בשו""ע שלעיל סימן י""ב פסק השו""ע שיכול לחזור בו מחתימתו על פשרה, וחילקו הנתיה""מ וה""ר עוזר המובא בבאר-היטב שדינה כמכירה רק כלפי מסירת-מודעא שהעדים צריכים להכיר באונסו - כי שמא לא נאנס ומסר-מודעא כדי שיוכל אח""כ לבטל את המכירה, אבל בסימן י""ב  מדובר כלפי הסמיכות-דעת שיש למתפשר, ובזה נפסק שדינו כמתנה שלא קנה - כי יכול לטעון שלא הסכים להתפשר עמו ולא גמר בדעתו להקנותו כי ידע בבירור שהדין עמו, אך הנתיה""מ מסיים שבמהרי""ט ובשאר פוסקים נראה שס""ל שפשרה דינה כמכירה אף לגבי שאגב אונסיה גמר ומקנה ולכן בטלה דעתו.<br>2.לא - כי לא גמר להתרצות לפשרה.[ב""ח מהרי""ט קצוה""ח ונתיה""מ]<br>3.לא - כי אף במכירה לא אמרו שגמר ומקנה אלא בדבר שאחרי הכפיה למכירה א""צ לעשות כלום, אבל כשצריך לעשות כמו לשלם לו כסף ועוד, לא גמר אח""כ ומקנה.[חמדת שלמה המובא בפ""ת]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף  ג'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פשרה מחמת הכחשה בעובדות - ראובן אומר לשמעון חייב אתה לתת לי 100 ושמעון כופר הכל וכפהו להתפשר עמו ועשה קנין שישלם לו 50, באופנים הבאים מתי הפשרה קיימת? ומתי היא מבוטלת מאליה? ומה הטעם?<br>1]כשבאו עדים והעידו כטענת א' הצדדים? <br>2]כשהנתבע הודה לשכנגדו שחייב לו מנה?<br>3]כשהנתבע הודה שחייב לו רק כמו הסכום שהתפשרו - 50 והתובע רוצה להשביעו על זה, האם יכול?                     ומה הטעם שעכשיו שהודה שהוא חייב 50 ונמצא שלא ויתר לשכנגדו כלום נחשבת הפשרה למכירה ולא למתנה של""ח המתנה?"	"1.2.הפשרה מבוטלת - כי אנו אומדים שלא התכוין להקנות לו אם היה יודע שיתברר בעדים או ע""י הודאת בעל-דין כאחד הצדדים.<br>3.א""י להשביעו ואי""ז כפיה לתת מתנה כי יתכן שבאמת שאיננו חייב אלא כמו שהתפשר עמו ובזמן שעשו את את הקנין לפשרה שעדיין לא הודה חל הקנין שעשו לפשרה ועדיין הוא עומד בתוקפו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף  ג'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כפהו חברו לתת לו שדה עם אחריות-נכסים, מה הם ב' הטעמים שכתבו הפוסקים שדינה כמו מכירה?	"א]הלבוש כתב שיש לנו אומדנא שמתנה כזו לא נותנים ללא הנאה-מרובה שנתנה לו וכפיה מחמת הנאה-מרובה, יש לה דין של כפיה למכירה.   ב]הסמ""ע סובר שיש לנו אומדנא שבאמת מכר לו וכתב לשון מתנה כדי שלא יהיה לו דינא דבר-מצרא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף  ג'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כפהו למכור לו מטלטלים ושילם הכופה רק חלק מהשווי של המטלטלים, מהי סברת החילוק שקנה ומשלם את ההפרש - כשיש בו שיעור אונאה לבין כשיש בו כדי ביטול-מקח שאע""פ שהמוכר ידע מהאונאה וגם עבר זמן בכדי שיראה לתגר לא קנה?"	"כיון שבמכירה מעיקר-הדין חל הקנין כיון שאגב אונסיה גמר ומקנה לכן אע""פ שיש בו שיעור אונאה, יש לזה את הדין הרגיל שיש בכל מכירה שקנה ומחזיר אונאה [הגרעק""א בשם הפרישה] משא""כ כשיש בו שיעור של ביטול-מקח, לא קנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]כפהו למכור לו ושילם לו רק קצת מהשווי שלו, מהי סברת החילוק בין קרקע למטלטלים שבמטלטלים לא קנה ובקרקע קנה?     2]מה הטעם שכשכפהו למכור לו קרקע וגם כפהו על הסכום שישלם עבור הקרקע שאע""פ ששילם את כל הסכום שכפהו שישלם לא קנה?"	"1.כיון שאין  אונאה לקרקעות אע""פ שהחסיר חלק נכבד מהתשלום, חל, משא""כ במטלטלים כשיש בו כדי ביטול-מקח לא קנה.<br>2.כיון שהמוכר לא התרצה על הסכום, ההפרש בין הסכום שכפהו לשלם לו לבין הסכום שהמוכר רצה שישלם נחשב לכפיה למתנה וקיי""ל תליוהו ויהיב לא קנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בא אדם לפני ב' עדים ומסר להם מודעא שמבטל את המכירה שעומד למכור כי היא נעשית באונס ומבקש מהעדים שיכתבו לו שטר-מודעא לפני שביררו האם הוא אנוס כדי שאח""כ כשיביא עדים שהוא מכר באונס תהיה המכירה מבוטלת ע""י מסירת-המודעא לפניהם: 1]מה הדין בדיעבד כשכתבו לו, האם המכירה מבוטלת או שזה תלוי במחלוקת הראשונים בדין חצי-דבר? ומה פוסק בזה הרמ""א?   2]מה הטעם שלכתחילה לא כותבים? ואם לא חוששים לב""ד טועים, מי עלול לטעות?"	"הב""י והרמ""א פוסקים שהמכירה מבוטלת, והקצוה""ח מעיר שדין זה תואם רק לשיטת התוס' בדין חצי-דבר שביאר את הטעם ששנה אחת של אכילת ג' שנים לא נחשבת לעדות על חצי-דבר משום שהעדים ראו את כל מה שהם יכולים לראות, והכא נמי כיון שראו את כל מה שהם יכולים לראות, אין זה חצי-דבר, אך לשיטת הרי""ף שהטעם בזה משום שיש שלמות בעדות במה שמועילה הכת לגבות אכילה של שנה אחת, במודעא על מכירה לפני עדים שלא הכירו באונסו או כשהכירו באונסו ללא מסירת מודעא, פסולה העדות מדין חצי-דבר ותחול המכירה.<br>2.בראשונים כתוב משום חשש טועים, והבין הסמ""ע שהכוונה לב""ד טועים שיסבור שהעדות הראשונה הכירה באונסו, אך הקשו שקיי""ל שלא חוששים לב""ד טועים, וכתב השער המשפט [הו""ד בפ""ת] שברבינו יונה שהוא המקור להלכה הזו כתב שבנ""א יטעו ממה שמסר לפניהם מודעא שיאמינו למודעא ועי""ז הקונה יפסיד שתוזל הקרקע שקנה כי יחושו שהמוכר יוציא ממנו את הקרקע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מישכן את שדהו ל-10 שנים עבור הלואתו ואין ללוה שטר-משכנתא ולמלוה יש שטר-משכנתא ואחרי שהמלוה אכל 3 שנים ביקש המלוה מהלוה שימכור לו את השדה ואם לא ימכור לו, יחביא את השטר-משכנתא שברשותו ויטען שהשדה היא שלו שהרי אחרי שאכל בה 3 שנים א""צ לשמור את השטר-מכירה: 1]מה הטעם שבזה כולם מודים שכותבים מודעא? 2]מה השו""ע הביא ללמוד מהמעשה הזה?   3]לוה החביא מאחורי-הגדר עדים ששמעו את המלוה מאיים כנ""ל על הלוה, האם כותבים לו מודעא?  3]לדעה שלא כותבים, איך הלוה מוכיח שהמלוה איים עליו?"	"1.כי הלוה אינו יכול להוכיח את את אונסו - שהרי המלוה רק מחביא את השטר שבידו.   2.שכותבים מודעא גם על אונס-ממון.[סמ""ע]          3.נחלקו הפוסקים, דעת הסמ""ע שלא כותבים - שמכיון שהוא יכול להביא את העדים לב""ד, א""צ למכור לו וממה שמכר לו על כרחך שהתרצה למכירה, דעת הלבוש הט""ז והנתיה""מ שכותבים - והטעם הנתיה""מ מבאר משום שלא תמיד הוא סומך על העדים כי לא תמיד הב""ד מזומן ולכן הוא גם מוסר-מודעא, והט""ז מבאר שהמלוה לא איים על הלוה בפני העדים אלא שהלוה הוציא מהמלוה את האיום ע""י שאמר למלוה בפני העדים מכיון שאתה רוצה לכבוש את השטר-משכנתא אני מוכרח למכור לך והמלוה שתק.<br>3.הסמ""ע מבאר שהלוה טוען שהמלוה כבר איים עליו שיכבוש את השטר-משכנתא וכדי להוכיח כן הלוה תובע בפני העדים את המלוה שזו שדהו והמלוה טוען שהשדה היא שלו ואח""כ הלוה מוכר למלוה וחותם לו שטר-מכירה יותר מאוחר מהתאריך שבו העדים ראו שהמלוה טוען שהשדה שלו, ובזה ניכר שאיים המלוה על הלוה שיכבוש את השטר-משכנתא."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]מישכן את שדהו ל-10 שנים עבור הלואתו ואין ללוה שטר-משכנתא ולמלוה יש שטר-משכנתא ואחרי שהמלוה אכל 3 שנים ביקש המלוה מהלוה שימכור לו את השדה ואם לא ימכור לו, יחביא את השטר-משכנתא שברשותו ויטען שהשדה היא שלו - שהרי אחרי שאכל בה 3 שנים א""צ לשמור את השטר-מכירה ולא מסר-מודעא וב""ד או עדים יודעים שאיים עליו כנ""ל, האם המכירה מבוטלת או מכיון שלא מסר-מודעא חלה המכירה?                       2]לשיטות שחלה המכירה, היאך היא חלה - הרי כיון שהמלוה גוזלה ממנו, אף לבעל-הקרקע אין כח למוכרה כי הוא בא למכור קרקע שגוזלים לו אותה?[נתיה""מ]"	"1.נחלקו הראשונים, שיטת הרמב""ן שהמכירה מבוטלת - כי מצב כזה הוא כמו שהלוה צווח כל הזמן שמעולם לא התרצה למכור, אך כתב הב""י שהרמב""ן הוא יחידאה ושאר הראשונים ס""ל וכן נראה מסתימת השו""ע שהמכירה חלה כיון שלא מסר מודעא.    2.הנתיה""מ כתב שזה תלוי במחלוקת הבית-שמואל עם השארית-יוסף האם א""י למוכרה אף לגזלן או אע""פ שלאחרים א""י למוכרה, עכ""פ יכול למוכרה לגזלן, וכתב הנתיה""מ שמכאן ראיה לדעת הבית-שמואל שיכול למוכרה לגזלן."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכהו או תלאוהו עד שימכור לו ולא מסר-מודעא לבטל את המכירה, האם קנה?:1]כשהקונה הוא גוי?  2]כשהקונה הוא יהודי? ומה הטעם?                   3]כשמסר-מודעא לפני שמכר?	"1.כן.        2.כן. - כי אע""פ שיכול לתובעו בב""ד ללא מסירת-מודעא אנו אומרים שאגב זוזי ואונסיה גמר ומקנה.        3.לא - כי המסירת-מודעא מבטלת את המכירה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איים על בעל-דירה שאם לא ימכור לו את דירתו יזיק לו ומכר לו, האם הוא אונס שכותבים עליו מודעא לבטל את המכירה?:   1]כשאיים עליו שילשין עליו בדבר שיכול להלשין - שאם ילשינו ברי-היזקא שינזק מזה? ומה ההלכה למעשה?        2]כשאיים עליו בדבר שא""י לעשותו?       <br>     3]כשאיים עליו שיתבענו בערכאות של גויים? ומה הטעם?[נתיה""מ]"	"1.נחלקו הראשונים וכן השו""ע והרמ""א שיטת ר""י וריב""ם וכך פוסק הרמ""א שאין זה נחשב לאונס כי יש הרבה מאיימים שלא מבצעים, שיטת הרמב""ם ורוב הראשונים המובאים ברעק""א שהוא אונס, והגרעק""א מביא תשובת ר' בצלאל שדעת הראשונים שפסק הרמ""א הם יחיד ואין שומעים לו, והנתיה""מ כתב שבמהרי""ק משמע שבאופן שהמוכר החשיבו לאונס הוא אונס , והבאר-היטב מביא מקור-ברוך שהכל לפי ראות עיני-הדיין את המאיים אם הוא גבר אלים שמבצע את מה שמאיים או לא.       2.לא - שהרי א""י לעשותו.         3.לא - כי הרבה תבעו ולא עלתה בידם."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן רה/סעיף ז		
